globes

מיכאל תבור

01.06.10, 06:29

 למקור הכתבה באתר העיתון גלובס לחץ כאן


אל תפחדו מכול 'נכס מסוכן'

מדד הסיכון הנוכחי של הרגולטור מרחיק משקיעים מנכסים שכלל לא מסוכנים עבורם

הגדרת הסיכון המשמשת כיום הן את הרגולטור והן את הבנקים, בעייתית והשיפוט הנעשה על פי הגדרה זאת, עלול לפגוע במשקיעים ולעיתים גם במנהלי ההשקעות. הסיבה לכך היא שהגדרות הסיכון הנוכחיות לוקחות בחשבון את התנודתיות של המחיר הנגזרת מהעובדה שיש שונות בין התוצאות הסופיות.

נמחיש את הבעיה בדוגמא:

לפי הגדרת הסיכון הנוכחית השקעת 100 אלף שקלים בנכס שיכול להניב בתוך שנה, בסיכוי שווה, 120 אלף שקלים או 160 אלף שקלים - כלומר נרוויח בכל מקרה רק שבמקרה אחד נרוויח יותר - ההשקעה תחשב כמסוכנת.

נניח שההשקעה הזאת נסחרת בבורסה ורק בעוד שנה נדע מה נקבל: 160 או 120 אלף, בינתיים אי הוודאות סביב התוצאה תגרום למחיר הנייר לנוע.

גם לריבית יש השפעה על המחיר ולכן מחיר הנייר לא אמור לנוע בין 120 ל-160, אלא בטווח יותר צר, שכן מי שאמור לקבל מאה ועשרים בעוד שנה מוכן למכור את זה במשך השנה במחיר נמוך יותר, וכך גם לגבי מי שאמור לקבל 160.

מחיר ההשקעה עולה ויורד כי בכול ספקולציה של משקיעים לגבי מה שעלול לקרות, התרחיש הטוב יותר או הפחות טוב, יגרום להשקעה לנוע בתחום הערכים הזה. אם למשל, ביום ראשון תתפרסם כתבה ובה יעריך אנליסט כי יש סיכוי סביר שההשקעה תתממש בערך הגבוה יותר, מחירה יעלה לכיוון הגבוה, ואם למחרת תופיע כתבתו של עיתונאי פסימי לגבי סיכויי ההשקעה, היא עלולה לרדת וכך נקבל כי ערכה של ההשקעה שנמכרה ב-100 יתנודד החל מהנפקתה ועד למימושה כעבור שנה, בתחום ערכים שבין מעט יותר מ- 100 לכמעט 160.

האם יכול לקרות גם שערכה של ההשקעה ירד מתחת ל-100 או יעלה מעל ל-160? התשובה, למרבה הפלא, היא: כן.

אם כל המשתתפים בשווקים היו רציונאליים והשוק היה נקי מרעשים, הדבר היה מוגדר כפלא עולם שמיני, אבל במציאות תקשורתית שבה לרעש יש חשיבות העולה לעיתים על המידע האמיתי, אנו עשויים לקבל לעיתים תוצאות חריגות, הנגזרות ממה שנתפס בעיני אנשים ולא מנתונים קשיחים.

אדם עלול לתת הוראה למנהל התיק שלו: מכור את הנייר בכל מחיר, מתוך אי הבנה של התוצאות האפשריות. אם במקרה, הפקודה ניתנת ביום שבו היו עוד כמה שקראו את הכתבה (כפי שבדרך כלל קורה) לחץ ההיצע בניירות מול מיעוט קונים, עלול לייצר מצב זמני של מחיר מתחת למחיר הקרן וכך עלולות להתקבל תוצאות החורגות מכל מחיר הגיוני של ההשקעה, שאמורה להתקבל כאמור בסוף השנה.

השפעת השקעות אלטרנטיביות

יש עוד סיבה לכך שהמחיר עלול לרדת מתחת למחיר הקרן: אם פתאום יהיו השקעות אלטרנטיביות, טובות בהרבה מהשקעה זו, ייתכן שלמשקיעים יהיה כדאי למכור אפילו בהפסד, כי הרווח המובטח להם בהשקעות אחרות יהיה גדול יותר, גם לאחר חישוב ההפסד בהשקעה זו. הדבר דומה למי שמציעים לו מכונית בחצי ממחיר המחירון והוא נותן לבנק פקודה "לשבור" את הפיקדון הבנקאי, עניין שגורם לו הפסד של 5% אבל הוא מרוויח 50% במחיר המכונית המוזל.

מנקודת המבט של מי שרוכש את ההשקעה במשך השנה, ייתכן מצב שיפסיד כסף, מאחר ואם קנה את הנייר לאחר הכתבה האופטימית של האנליסט ומכר אותה בבהלה לאחר הכתבה המפחידה, הרי הוא עצמו הפסיד כסף.

האם זה שקנה את ההשקעה בעת הנפקתה, יפסיד כסף אם יחזיק אותה עד סופה. התשובה היא: כמובן שלא.

כעת נשאל שאלה נוספת: נניח שאותו אחד שרכש את הנייר בהנפקה, מגיע לאחד הבנקים שמקפיד לעשות כל מאמץ לתת ייעוץ אובייקטיבי.

נניח, לצורך הדוגמא, כי הנכס הזה שנרכש על ידי המשקיע שלנו, מהווה את כל תיק ההשקעות שלו.

מנקודת המבט של המשקיע שלנו, הוא לא חשוף לסיכון ממשי: הוא רק ממתין לראות אם ירוויח מעט או הרבה. הבנק, לעומת זאת, מוציא חוות דעת, לפיה: 100% מהתיק של המשקיע "מושקע בסיכון".

הבנק עומד מאחורי ההגדרה הפורמאלית של סיכון: השונות בתוצאה הסופית הגוררת תנודה יומיומית במחירי הנייר, מגדירה אותו כנכס מסוכן. אבל מנקודת מבט של המשקיע שקנה וממתין לפדיון, הוא לא הסתכן כלל.

אבל, חוות דעת מודפסת שיוצאת עם הבעה סמכותית של יועץ, עלולה לבלבל את המשקיע הקטן שלנו, שירוץ מיד אל מנהל ההשקעות שלו בזעם, על הסיכון לכאורה, אליו חשף אותו. וכמובן, גם בהגדרות הפורמאליות של רשות ניירות ערך מדובר בנכסי סיכון, אותו מנהל השקעות שבסך הכל היטיב עם לקוחו, יוגדר כמי ש"חרג ממדיניות לקוח". כלומר ההגדרה הרשמית לא מתייחסת לנסיבות הרכישה והאחזקה, אלא לגורמים שעשויים להיות לא רלבנטיים למשקיע.

בהגדרות כאלה של סיכון, מנהל השקעות יעדיף להשקיע 100 בהשקעה הנותנת בסוף השנה 101 או לכל היותר בהשקעה "מסוכנת" שתתנדנד בין 102 ל- 103. השקעה סולידית כזאת לא תחשוף את מנהל ההשקעות עצמו לסיכון של תביעות, השמצות או כל דבר אחר.

מי מפסיד?

ניחוש נכון: הלקוח מפסיד.

מסקנה: הגדרות הסיכון הנוכחיות לא רק שאינן רלבנטיות, אלא אף מזיקות.

הכותב הוא מנכ"ל חברת "תבור כלכלה ופיננסים" לייעוץ כלכלי ופיננסי

© כל הזכויות שמורות לתבור כלכלה ופיננסים בע"מ

בניית אתרים - עיצוב גרפי