למקור הכתבה באתר העיתון כלכליסט לחץ כאן


מלחמה כלכלית יש לנהל

קברניטי ארה"ב למדו את הלקח והבינו כי מלחמה כלכלית צריך לנהל ולא לתת לשוק להתנהל, אך בישראל טרם הופנם הנושא. אם להשוות את ההתמודדות עם המשבר הכלכלי לכל מלחמה אחרת שניהלה ישראל הרי שיש לבצע מערכה מתוכננת ומנוהלת למול התמוטטות הבנקים והפגיעה בייצוא ובצמיחה


שתי תפיסות עולם קיימות בכלכלה המערבית: שוק חופשי, כמעט לחלוטין, מול שוק שבו הממשלה מתערבת ומכוונת.

ארה"ב הראתה כי בעת חרום כלכלית, למדו קברניטיה את הלקח והבינו כי מלחמה כלכלית יש לנהל ולא לתת לשוק להתנהל. ישראל, לעומתה, עדיין שייכת למחנה של אלה המאמינים כי יש להפחית למינימום את מעורבות הממשלה בפתרון משברים. השתייכות זאת למחנה מתקיימת, למרות האנומליה המתקיימת בצוותא עם שליטה ב-93% מהקרקעות בידי המדינה, מונופול של חברת חשמל הנשלט על ידי ועד עובדים ועוד.

אם נחפש את קווי הדמיון לכל מלחמה שישראל ניהלה, הרי שר האוצר משול לשר הביטחון, שר התמ"ת הוא האנלוג של השר לביטחון פנים, שהוא בעל תפקיד חשוב, אך לא מרכזי במלחמה.

בנק ישראל דומה בתפקידו לתפקיד השב"כ והמוסד. תפקידו כולל גם מידע וניתוח ויש לו גם סמכויות ביצוע מסוימות הכוללים תפקידים משלימים ובעלי חשיבות גבוהה, אך עדיין התפקיד של הלחימה עצמה נמצא באוצר.

המלחמה שהכלכלה העולמית "הכריזה" על משק ישראל, טילי הקסאם והגראד של התמוטטות בנקים, ירידת ביקושים, תנודות חדות בשערי מטבע, שביחד פגעו ביצוא הישראלי ובצמיחה פגיעה קשה, מחייבות מערכה מתוכננת ומנוהלת. אין להשאיר את המלחמה בידי הנפגעים, כפי שאין להשאיר את ניהול המלחמה בחמאס בידי תושבי נתיבות ושדרות וגם לא בידי ראש עיריית אשקלון.

ניהול המערכה פירושו אסטרטגיה כוללת והפעלת כוחות טקטיים היכן שנדרש. המחשבה כי דברים יסתדרו מאליהם היא מחשבה שחתני פרס נובל של השנים האחרונות חולקים עליה, כמו גם נגיד הבנק המרכזי האמריקאי ועוד ראשי כלכלות בעולם.

מחזור העסקים ותפקידו

אחת התובנות הראשונות בכלכלת העולם היא קיומם של מחזורי עסקים. כבר בספר בראשית אנו נדרשים לנושא, בחלום פרעה כאשר שבע הפרות רעות המראה אוכלות את שבע הפרות הטובות. ויוסף, ראו זה פלא, לא משאיר את היד הנעלמה לטפל במשבר, אלא מציע לפרעה לטפל במצב, על ידי הגדלת ההוצאה התקציבית, ביצוע השקעות בהכנת אסמים ובניית רזרבות לשבע השנים הרעות.

כלכלת ישראל יצרה רזרבות מט"ח ועודף תקציבי בשנים הטובות וכעת אנו עומדים בעיצומו של משבר מתפתח. בזמן האטה, יש למשק הזדמנות "לחסל" ענפים לא כדאיים, להקטין תעסוקה בענפים כושלים ומנגד, לתת הזדמנות לצמיחה של עצים חדשים ביער שלאחר השריפה.

משבר שאינו חלק ממחזור העסקים

המשבר הנוכחי אינו חלק ממחזור העסקים. עוצמת המשבר המתפתח היא מעבר למחזור העסקים ולכן על מנת לא לגרום לנזק בלתי הפיך, נדרשת התערבות. במשבר הנוכחי גם עסקים חזקים ומנוהלים היטב יפלו. במשבר הנוכחי אנשים נאלצים למכור לעיתים נכסים במחירים של עשרות אחוזים שעל פי כל פרמטר כלכלי נסחרים מתחת לערכם.

אנשים נגררים לפעולות כאשר במצב של מיתון רגיל או האטה קונבנציונלית, היו מצליחים להסתדר, שכן במהלך העסקים הרגיל, עסקים דואגים לרזרבות סבירות. רזרבות גדולות מדי פוגעות בעסקים, שכן הם מרתקות משאבים גדולים מדי. כפי שלא ניתן לצפות מכל תושב ישראלי שיכין לעצמו מחסה מפני הפצצה אטומית, שכן המחיר גבוה מכדי יכולותיהם של מרבית האזרחים, כך גם עסקים אינם יכולים לבנות רזרבות מפני תרחישים קיצוניים.

הראש המשולב של השב"כ והמוסד בכלכלה – נגיד בנק ישראל - מזהה את הבעיה ומתריע מפניה. בדרכו השקטה, הוא מנסה להוליך את קברניטי המשק לפתרון תוך שהוא מנצל את סמכויותיו כמעט עד למקסימום, על מנת לתת כיוון לשר הביטחון ולצבא (האוצר) לגבי הנדרש מהם. אולם, ככל שנראה, גרירת הרגליים והתוכניות המצומצמות, אינן תוצאה של בטלנות, כי אם תוצאה של השקפת עולם שמבחינה מקצועית נמצאת במיעוט וניתן לומר כי היא משקפת אי הסכמה לגבי העובדה כי מלחמה כלכלית יש לנהל!

כיום, מפעל המנוהל היטב פוגש בבת אחת: שילוב של מחנק אשראי, ירידה של 20% בשער הדולר ובתמורות מייצוא וירידה חדה בביקושי חו"ל מעבר לפגיעת שער החליפין, כתוצאה מהמשבר. מפעל כזה אם ייפול, לא יקום אחרי המשבר. יהיה צורך ביזם חדש וברעיון חדש ובהרבה שנים של פיתוח שווקים, על מנת להחליף תעשיין כזה עם מחזור עסקים של 100 מיליון שקל ומאה עובדים.

לעסקים קטנים התלויים בעסק הגדול, ייקח פחות זמן להשתקם או לייצר עסקים חדשים במקומו, אבל, "הבינתיים" פירושו, הרס של עשרות אלפים ואף למעלה מכך של משפחות, שמטה לחמן נשבר. המשמעויות החברתיות מתבטאות בעלייה בשיעורי הפשיעה, שבר משפחתי ועוד, כולם נושאים תג מחיר כלכלי גבוה.

המחיר במונחי משק הינו המחיר המכונה חברתי, אך עלותו כלכלית וניתנת לחישוב, כפי שניתן לחשב את האובדן למשק כתוצאה מאי הקמת מחלפים בזמן ובזבוז דלק וזמן של מאות אלפי עובדים.

אבל, בנוסף, קיים המחיר האלטרנטיבי של בנייה מחדש של מפעלים ועסקים שכלל לא היו צריכים להיהרס, בניית שווקים בארץ ויותר מכך, בחו"ל. במידה ועסקים אלה היו מקבלים את הנזילות ואת הגשר, יכלו לעבור את התהום הזמנית הזאת.

גם בתהליך זה יהיו העסקים החלשים שיפלו. הממשלה לא נותנת ולא תוכל לתת רשת ביטחון כוללת, אבל הממשלה יכולה להקטין את מימדי הבעיה ולאפשר בכך לעסקים הטובים לשרוד.

מלחמה כלכלית יש לנהל ובהיקף התואם את עוצמת המלחמה. התעוררות מאוחרת מדי לא תאפשר להחזיר את הגלגל אחורה.

הכותב הוא מנכ"ל חברת "תבור כלכלה ופיננסים" לייעוץ כלכלי ופיננסי

© כל הזכויות שמורות לתבור כלכלה ופיננסים בע"מ

בניית אתרים - עיצוב גרפי