מיכאל תבור

13.03.09, 09:10

 למקור הכתבה באתר העיתון כלכליסט לחץ כאן


שלושה בסירה (טובעת) אחת

מה צריכים לעשות עיני, נתניהו ופישר - כדי להיאבק במיתון

עופר עיני. אחת ההצעות המרחפת באוויר היא ביטול הטבת המס הניתנת לחוסכים בקרנות ההשתלמות. בפעם האחרונה שיו"ר ההסתדרות שמע את ההצעה הוא איים לסגור את המדינה - ושר האוצר נסוג מכוונתו.

ההצעה הזאת חיונית לאו דווקא מהטעם של הצורך באיזון תקציבי, אלא מסיבה פשוטה: הטבת המס מעודדת חיסכון, וביטולה למשך שנתיים יגדיל את ההוצאה הצרכנית החיונית בימים אלה.

הנטייה השולית לחסוך עולה בימי מיתון, וביטול הטבה המעודדת חיסכון משנה במעט את המשוואה. אין רע, כמובן, אם ביטול הטבה כזאת יקזז במשהו את הגירעון התקציבי ויקטין את ההשפעות האינפלציונית הקרבות, על אף שבטווח הרחוק הקטנת החיסכון פירושה פגיעה בצמיחת המשק. עם זאת, בשנתיים הקרובות אנו זקוקים לצריכה - ולא לחיסכון - ולכן זהו הצעד הנכון.

עופר עיני

עופר עיני
צילום: מיכאל קרמר

ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו חייב לפנות למזכ"ל ההסתדרות, ויחד עם ערימת גזרים להציע לבטל את הטבת המס הזאת למשך שנתיים. עיני, שהוכיח כי הוא הנאור והמתוחכם מבין מזכירי ההסתדרות, יוכל, באריזה הנכונה, לקבל את ההצעה - גם אם כמה ראשי ועדים מיליטנטים ינסו לאגף אותו משמאל. הסכמתו של עיני תוצג כתרומתה של ההסתדרות למאמץ הכולל.

נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר. מסיבת העיתונאים של פורים בבנק ישראל, היתה מהתלה חביבה. במחלקת המחקר של הבנק הגיעו למסקנה כי צריך לנקוט מדיניות מרחיבה - ואולם השתמשו בסגנון אקדמי מהוסס, שבזמנים כתיקונם מעיד על רמת ביקורת עצמית גבוהה. כאן, כשנדרשת אסרטיביות ואמירה ברורה, הוכח כי החבורה מראש הגבעה אינה אלטרנטיבה מעשית לחבורה שיושבת בתחתית הרחוב - במשרד האוצר.

התוכנית נראית כמו חצי תה חצי קפה. ניסיון להראות רגישות חברתית מבלי לגלות את אותו אומץ לב שגילו קברניטי המשק האמריקאי. גם האמירה של הנגיד לגבי אי יכולתה של ישראל להתחרות במדינות מבוססות אחרות, אינה תופסת. בין המימון האמריקאי במונחי גירעון לבין המקום בו ישראל נמצאת, יש מרחב תמרון רב.

ובכל מקרה, מול הקולות הדוגלים בגישה שמרנית, חלקם מתרכזים באוצר, היה מקום לנקוט עמדה תקיפה יותר בעד מדיניות מרחיבה ומדיניות שלא מסתפקת בטיפול בתעסוקה ובתשתית, אלא נוגעת גם בשדרה המרכזית של הכלכלה: מערכת הבנקאות שאינה מסוגלת למחזר את חובות הסקטור העסקי בלי גיבוי מתאים; תעשיית ההיי-טק שאינה זוכה לאהדה נוכח תפישתה כבן המפונק של הכלכלה הישראלית שלא תזיק לה תקופת דיאטה; וענפי התעשייה המסורתית, הזקוקים לתמיכה ישירה ומסיבית, לא רק נוכח המשבר כי אם גם כתוצאה מאובדן לקוחות על רקע מבצע עופרת יצוקה ונזקי שער החליפין שעדיין רחוקים מתיקון.

בנימין נתניהו

בנימין נתניהו
צילום: בלומברג

נתניהו והאוצר. נתניהו זכה לרגעי חסד כתוצאה ממדיניות שהיתה נכונה לעיתה. ואולם לא כולם הפנימו את עומק המשבר ואת הפתרונות הנכונים לעת הזאת, ונתניהו ביניהם. שר אוצר שמרן, בין אם הוא מסוגו של בר-און שאינו מבין כלכלת מאקרו ובין אם הוא מבין מאקרו אבל בא מהאסכולה השמרנית, הסבורה שגם בעת משבר כזה צריך לשמור על איזון תקציבי - יוביל למשבר שיימשך שנים רבות, גם לאחר שהמשבר יסתיים בארה"ב.

באחד המאמרים הקודמים הסברתי מדוע צמצום בביקושים פוגע בהיצע. אחד המגיבים שהעיד על עצמו ככלכלן, מיהר לתקוף אותי בשל העירוב בין הביקוש להיצע. ניסיתי להסביר ואני חוזר ומסביר: מפעלים, עסקים, יצואנים - אינם בונים תשתית כהרף עין. מדובר בתהליך ארוך של יצירת קשרים, התאמה של קווי ייצור, טיפוח מיומנויות, איסוף עובדים מתאימים והכשרתם - תהליך שלעתים נמשך שנים.

יותר מדי כלכלנים פתרו תרגילים במבוא לכלכלה עם עובדים הומוגנים - מה קורה כשמורידים את מספר הפועלים מ-200 ל-100 על 50 שדות חיטה. ואולם במציאות אין חיה כזאת - פועלים הומוגנים ומיומנויות הם דבר הנצבר בהדרגה ובסבלנות.

כלכלנים אלה מתנגדים לסיוע. כך למשל תומס פרדימן, שמסביר כי על אף שהצלת ג'נרל מוטורס זולה יותר מסגירתה - זו אינה "הדרך האמריקאית"; או כל אלה הסבורים כי הגנה על עסקים היא פגיעה בעקרונות הכלכלה, ודורשים כי חסרי יעילות "ייעלמו" על מנת לפנות מקום ליעילים ולכשירים יותר. כל זה הבל ורעות רוח.

המשבר הנוכחי אינו חלק ממחזור העסקים השגרתי. הוא חלק מגל ענק במחזור של אחת ל-80 שנה. מחזורים כאלה, אם אינם מטופלים נכון על ידי מדיניות אנטי מחזורית ובמקרה זה מדיניות מרחיבה, יגרמו לכך שהמיתון יהיה עמוק וממושך. לאחר שנצא ממנו, ייקח שנים לשקם את ההריסות הכלכליות.

במיתון כזה, לא רק הגרועים נעלמים, כי אם גם הטובים. עסקים טובים רבים, נופלים קורבן לנסיבות של קשיי מימון בלתי שגרתיים, נפילת לקוחות בשרשרת ופאניקה. אי הגנה על מרבית העסקים האלה, תגרום לתהליך כואב של שבר כלכלי המלווה בשבר חברתי. אמנם לא ניתן להתחמק מהמשבר, אבל עומקו המרבי אינו רע הכרחי.

גורם הזמן. לכל נהג ברור כי לא די בתנועה הנכונה של ההגה או בלחיצה על דוושת הבלם; גם העיתוי חשוב. לכמה מהפוליטיקאים נדמה כאילו כל דבר שייעשה, אם ייעשה בסופו של דבר, יפתור את הבעיות. ההנחה הזאת אינה נכונה, לא בכביש, לא ברפואה ולא בכלכלה.

אי אפשר לעשות הנשמה מלאכותית חצי שעה לאחר שאדם איבד את נשימתו; לחיצה על דוושת הבלם לאחר התנגשות אינה מועילה; ופעילות מרחיבה לאחר שמאות עסקים יתמוטטו - לא תביא לישועה הנדרשת. נתניהו חייב להבין כי נדרשת פעולת חירום דחופה על מנת למנוע חלק מהנזקים. חלק מהנזקים כבר לא ניתן יהיה למנוע.

המשמעות היא כי העומד בראש משרד האוצר חייב להיות אדם עם תפישת דחיפות, ולא ביורוקרט שיעביר את העניינים הבוערים לוועדות לדיונים ארוכים וממושכים, כפי שהדבר נעשה לעתים קרובות במקומותינו. הפריץ לא ימות והכלב לא ימות - ובינתיים אנחנו נתפגר.

הכותב הוא מנכ"ל חברת "תבור כלכלה ופיננסים" לייעוץ כלכלי ופיננסי

© כל הזכויות שמורות לתבור כלכלה ופיננסים בע"מ

בניית אתרים - עיצוב גרפי