כלכליסט

מיכאל תבור
18.09.09, 09:37

למקור הכתבה באתר העיתון כלכליסט לחץ כאן


מדד האושר והתמ"ג

סרקוזי הורה להכיל את מדד האושר בחישובי התמ"ג, נשמע כבסיס לסאטירה, אבל שדרוג רמת החיים לא חייב להתבטא דווקא בכסף

כותרות העיתונים הכריזו כי סרקוזי הורה להכיל את מדד האושר בחישובי התמ"ג. החלטה שנראית כמו בסיס לסאטירה טובה.

בזמנו סיפרו על אחד הטייקונים מהדור הקודם שכשעובד היה בא אליו לבקש תוספת שכר, היה טופח לו על הגב, מספר לו כמה הוא מעריך אותו ויושב לשתות איתו כוס תה ומשוחחים אחד עם השני על הצרות שלהם. בסופו של דבר העובד היה קם והולך עם חיוך אבל בלי תוספת שכר. תוסיפו לזה הכרות טובה עם כל מאות העובדים ובני משפחותיהם והתוצאה: עובדים בשכר נמוך, אבל יש יחס אישי. בקיצור אותו טייקון גילה כי לא צריך להגדיל את התמ"ג של העובדים, אפשר פשוט לשדרג אותו רגשית.

האמת פחות משעשעת. ניתן לשפר את רמת החיים בדרך של שיפור איכות החיים מבלי לעשות מאמצים גדולים. להלן רשימה חלקית. כל אחד יכול להוסיף כרצונו.

1. לא להשליך פסולת ברשות הרבים. לא להשליך פסולת מחלון רכב נוסע. צאו והביטו במרכזי קניות ובילוי יפים ומהודרים. מלאי לכלוך הנגדש ועולה על גדותיו ומוטל בצידי הדרך, על המדרכות היפות שבנויות מאבנים דקורטיביות.

מה מועילה לנו ההשקעה אם הכל נראה כמו דיר חזירים? פינות חמד מלוכלכות, בטבע מדהימות אותי במיוחד, הרי הגיעו לשם חובבי טבע, למה חובבי הטבע האלה משליכים בקבוקים וניילונים ריקים. הרי הם אוהבים את הטבע. האם בעיניהם הטבע עם ניילונים ופלסטיקים נראה יותר אותנטי? מדוע הם לא יכולים לאסוף את הלכלוך עימם ולהביא אותו למקום איסוף?

2. הגעתם למרכז קניות או בילוי. בחלקם אין די מקומות חניה, אבל גם באלה שיש, אנחנו מתקשים לנוע ומנסים לתמרן ומבזבזים זמן יקר כי איזה אידיוט החליט לחנות על המעבר מפני שהתעצל ללכת 30 מטר ברגל.

3. המצאת התור: ישראלי שהגיע לאירופה או ארה"ב מכיר ויודע כי התור מיועד לכולם. כאן בארץ, אולי זכר לשרות הצבאי עומדים בשלישיות או במקרים רבים בשישיות. כולם דוחפים, כולם עצבניים וגם המתנה פשוטה לשרות כלשהו הופכת להיות מורטת עצבים, רק כי יש כאלה שחייבים להידחף לפני אחרים.

4. רבות נכתב על הנהג הישראלי העצבני, אבל משום מה שוכחים להזכיר את אלה המעדיפים לנסוע בצד שמאל ולאט. גם בכבישים של שלושה נתיבים לכל כיוון, נראה את הנהג האיטי נוסע בנתיב המרכזי ולידו בשמאלי נוסע מישהו במהירות לא יותר גבוהה ואם במקרה יש גם נהג איטי שיודע שעליו לנסוע בנתיב הימני הרי כל הכביש חסום.

בסך הכל מדובר בסוג של אלימות. משאיות שעוקפות בעליות לירושלים ויוצרות פקקי תנועה, אבל גם סתם נהגים איטיים שסבורים כי המסלול השמאלי או המרכזי מיועד לנסיעה מהורהרת ואיטית פוגעים בכולנו. כולנו מכירים את התמונה שבו יוצאים מרמזור שתי מכוניות איטיות בנתיבים מקבילים וכולם משתרכים אחריהם בעוד שהכביש לפנים ריק.

נסיעה "בסגנון גרמני" בו נהגים איטיים יורדים בעצמם לנתיב הימני והבינוניים נוסעים בנתיב המרכזי ומותירים את השמאלי למהירים, היתה חוסכת הוצאות תשתית גבוהות ובוודאי עוזרת לכולנו להגיע הביתה ולעבודה מהר יותר.

5. ועוד בענייני נהיגה: הכניסה של אנשים לתוך צומת שאינה פנויה. לא רציונאלי!! אחד תוקע את השני וכולם ביחד עומדים וצופרים.

6. השירותים הציבוריים. אחד ההבדלים הגדולים בין מדינות מפותחות ובין מדינות פחות מפותחות הוא היחס בשירות הציבורי. במדינות הלא מפותחות העובדים לא מתוגמלים, אפאטיים, אין ביקורת ואין מודעות תרבותית לתפקידו ולאחריותו של נותן השירותים.

אפשר לומר כי בישראל אנו נמצאים באמצע הדרך. יש עובדי ציבור איכותיים ומקומות בהם החל מראשון המנהלים וכלה באחרון העובדים יש מודעות ויש כאלה שהם בבחינת מסמר בלי ראש התקועים בנקודות מפתח. לעיתים כמובן הדג מסריח מהראש, מנהלים הרואים במעמד הנוכחית שלהם מקפצה לעמדה הבאה ולכן עסוקים בעיקר ב"לא לעשות טעויות" ותוקעים תהליכים ומשתדלים לא לעשות שום דבר מחמת "ההערות שיקבלו בדוח מבקר המדינה".

כאמור, כל אחד יכול להוסיף כרצונו. הכל בידינו. שתהיה שנה טובה וגר תמ"ג ביחד עם איכות חיים וכולנו נעלה בסולם האושר.

שנה טובה

הכותב הוא מנכ"ל החברות תבור כלכלה ופיננסים ודיבידנד השקעות www.tavor.biz

© כל הזכויות שמורות לתבור כלכלה ופיננסים בע"מ

בניית אתרים - עיצוב גרפי