כלכליסט

מיכאל תבור
18.12.09, 07:50

למקור הכתבה באתר העיתון כלכליסט לחץ כאן


זאב זאב, היה זאב ועוד יבוא זאב, גדול או קטן

מנהלי ההשקעות בישראל, כמו מרבית האנליסטים בעולם, לא ראו את המשבר הגדול מגיע וגם כשהגיע לא הבינו את עומקו. אם כולנו היינו כאלה חכמים, נוריאל רוביני, לא היה זוכה לתהילת עולם. הקול שלו היה קול יחיד בהמולה הכללית

בסדרה של הופעות, ימי עיון וסתם ראיונות עיתונאיים, אנו שומעים מנהלים בכירים של חברות השקעה גדולות, מזהירים אותנו מפני המשבר שממתין לנו ועוד יבוא. אנשים תוהים עד כמה האיומים וההפחדות הן בבחינת נבואות מבוססות ועד כמה הם...נו מילא. מאחר והאמת ידועה לי, החלטתי לחלוק אותה עם קהל הקוראים של "כלכליסט" באופן אקסקלוסיבי ואני חושף אותה כאן לראשונה: המשבר אכן יבוא, רק טרם נקבע לו תאריך. לגבי השנה הקרובה, אני יכול לומר בוודאות או שהוא יבוא או שלא. כמו כן, אם יבוא בשנה הקרובה, אני יכול לפרט ולומר כי או שהוא יהיה קטן או גדול עם אפשרות מסוימת שיהיה בינוני.

מה מניע את מנהלי ההשקעות הבולטים במשק לנבא את המשבר. עד כמה מניעיהם הם טהורים ועד כמה מדובר בבעלי יכולות לניבוי או בעלי כישורים אנליטיים יוצאי דופן.

נתחיל בווידוי קטן, תוך שאני מכה באגרוף על החזה הקולקטיבי. מנהלי ההשקעות בישראל, כמו מרבית האנליסטים בעולם, לא ראו את המשבר הגדול מגיע וגם כשהגיע לא הבינו את עומקו. אם כולנו היינו כאלה חכמים, נוריאל רוביני, לא היה זוכה לתהילת העולם שלו על הניבוי המוצלח, הקול שלו היה קול יחיד בהמולה הכללית. (אבל מבלי להקל ראש בניתוח המוצלח של רוביני, נא לזכור כי מאז היו לו כמה פספוסים רציניים) ניתן גם להתרשם מכותרות העיתונים הכלכליים בסוף 2007 ואפילו בתחילת 2008, בחלק מהמקרים המעיטו מחומרת הבעיות ובחלקם כבר גרסו שהבעיות שנוצרו במשבר הסאב פריים נפתרו. כמובן שלקראת המחצית השנייה של 2008 החלו מנהלי ההשקעות להתחרות זה בזה וכולם ביחד בעיתונאים, בתיאורים אפוקליפטיים של סוף העולם, עניין שגרם לקריסה מוחלטת של שערי מניות ואגרות חוב וגרם לכמה הפסדים גדולים לכל אלה שהאמינו שיהיה יותר גרוע וברחו, דווקא ברמות השערים הנמוכות ביותר.

מאחר שהבורסה תיקנה את דרכיה ושבה ועלתה יפה ויש האומרים יפה מדי, קרה דבר מוזר. מצד אחד מנהלי ההשקעות הגדולים לא באמת העבירו את הכסף הגדול לאפיקים שעלו חזק, אבל הם גם לא יתנו לעובדות לקלקל להם את הקמפיין הפרסומי. לשם כך ניתן להפעיל שיטה מאוד פשוטה. אתה מחזיק 30 או 40 סוגים של קרנות נאמנות שמכסים כל סוג השקעה ובמיני תמהיל שונים וכך קורה שאם הדולר זצ"ל יחליט לשוב לחיים, יש לך קרן דולרית להתפאר, אם מניות היתר עושים קאמבק, אתה מדגיש את הקרן השולית הזאת בפורטפוליו שלך, ואם אג"ח בסיכון גבוה עושים מהלך של עליות, יש לך כמובן קרן אג"ח high yield שתראה את מלוא חוכמתך, לרבות ציטוט דו משמעי שכעת ניתן לעשות לו הסבה על מנת שיוכיח את ראייתך ארוכת הטווח גם אם נזהרת מאוד לא לומר דבר ברור. אתה כמובן גם מפזר כל מיני קרנות 10:90 80:20 ודומיהם שיאפשרו לך לטעון כי ב-12 החודשים האחרונים הרווחת על קרן שקלית 12% (זה נשמע טוב 12 על 12), מבלי להזכיר את העובדה השולית שהאג"ח השקליות הממשלתיות המרכיבות את הקרן לא עשו כמעט כלום ושתי אגרות חוב קונצרניות שקליות בסיכון גבוה סיפקו את כל התשואה. הרי מבלי להזכיר את זה אתה יכול להיחשב בקלות כמחליפו של משה רבנו שמוציא מים מן הסלע, ואולי הוצאת המים מהסלע היא עניין פשוט לעומת הוצאת תשואות מאג"ח מדינה שקלי לזמן קצר.

אבל האמת, שיש לך בעיה, אתה אמנם מחזיק בכל הקרנות האלה אבל מרבית הכסף שאתה מנהל היה בתחילת השנה דווקא באפיקים הסולידיים אליהם ברחת בעקבות הנפילות של סוף 2008 ולכן מרבית העליות חלפו על פניך. מצד אחד לא צריך לדאוג. אם נזכור את שאמר בארנום מייסד הקרקס הנודע: "אף אחד עוד לא הפסיד כסף, מהערכת חסר של חוכמתם של האמריקנים". בסופו של דבר תקציבי הפרסום הבלתי נגמרים יסדרו את הכול. הרי אנשים מאמינים לפרסום, אחרת מה הטעם להוציא כסף.

אדוארד ירדני שהיה האנליסט של הדויטשה בנק שבסוף שנות ה-90 קיבל את פרס השעון המקולקל של וול סטריט, על ניבוי 7 מפולות מתוך 0. האירוניה של ההיסטוריה היתה שלאחר ניבוי בלתי פוסק של מפולות ולאחר "הזובור" הפומבי, הגיעה לבסוף "המפולת המיוחלת", אבל לא בגלל אף אחת מהסיבות שמנה אדוארד ירדני לגבי עליית הדאו ג'ונס, אלא בגלל בועת הנאסד"ק.

אתה היום כיו"ר או מנכ"ל של בית השקעות מוביל, חייב להסביר למה לא קנית מניות או אגרות חוב קונצרניות כשמחיריהן היו מחירי רצפה בסוף 2008 ומדוע לא שכנעת כמו שאתה יודע לשכנע, את לקוחותיך שכדאי להגדיל את רמות החשיפה למניות מאחר שלמעשה לאחר ירידת מחירים של 60% בממוצע, הסיכון הנובע מיחס ערך הנכסים למחירם, עלה. נהפוך הוא, האנליסטים שלך דיווחו לכל העולם וגיסו כי רמת הסיכון הכוללת עלתה וכדאי ל"שבת על מזומנים". במרבית הכסף המנוהל שלך, פספסת את העליות. אם לחפש נחמות קטנות, אפילו וורן באפט הודה שלא ניצל את מלוא ההזדמנויות שהיו אבל הוא וורן באפט שיכול להרשות לעצמו לומר את האמת. אתה במצב נפשי שונה, היית רוצה להיות וורן באפט כשתהיה גדול והנה אתה גדול אבל לא נהיית וורן באפט כי אין לך באמת את השילוב של החוכמה והאומץ הנדרשים ובאפט כן קנה בשפל, רק בדיעבד הוא חושב שלא קנה מספיק. כעת, כל שנשאר לך זה "להזהיר" מפני מפולת. בסך הכל חשוב שהאנשים ששמו אצלך את הכסף יבינו כי זה שלא הרווחת בשנה האחרונה לא נבע מהעובדה שאתה לא יכול, אתה פשוט חוזה את המפולת הבאה.

והרפורמה הבאה שתבוא עלינו לטובה או לרעה, במוקדם או במאוחר, תעביר עוד פעם מיד ליד ערימות של חוסכים ומשקיעים עליהם תוכל לעשות סיבוב ולגזור קופון ואתה מנהל ההשקעות הגדול, ביחד עם הבנקים, תצליח שוב לשכנע המוני חוסכים קטנים ומפוחדים כי אצלך ורק אצלך זה בטוח כי מה שחשוב זה שמיטב הקופירייטרים והיחצ"נים עובדים בשבילך.

הכותב הוא מנכ"ל תבור כלכלה ופיננסים ודיבידנד השקעות www.tavor.biz

© כל הזכויות שמורות לתבור כלכלה ופיננסים בע"מ

בניית אתרים - עיצוב גרפי