מיכאל תבור

19.12.08, 07:53

 למקור הכתבה באתר העיתון כלכליסט לחץ כאן


הקזינו הזה הוא חיינו

לא ניתן לנתק את רמת החיים של הפנסיונר בעוד 5 או 10 שנים מביצועי הכלכלה והם באים לידי ביטוי בתשואות המניות והאג"ח הקונצרניות, לרבות הסיכון הגלום בהם


אחת מתוצאות הלוואי של התמוטטות הבורסות היא הפניית הזעם הציבורי כלפי קופות הגמל וקרנות הפנסיה שהשקיעו חלק מהכספים המנוהלים בשוק ההון.

תמצית הטענות הן: "הכניסו אותנו לקזינו בעל כורחנו". באותה הזדמנות נפרעו גם מנתניהו ובכר אשר לכאורה גרמו לכך, מבלי להבין שאין קשר בין רפורמת בכר, להליכת הקרנות לבורסה. הקרנות היו כבר בבורסה מאז שנות ה-90, אולם בכר גרם לכך שלא הבנקים ינהלו את הקרנות, אלא חברות אחרות.

למי שחושב שהבנקים היו מנהלים את הקרנות והקופות באופן שונה, די לבדוק את העובדות, למרות שבדיקת עובדות אינה פופולארית בימים אלה. ההשקעות שביצעו בנקים ישראלים ב-CDO ונגזרים פיננסים אחרים, מהם נמחקו מאות מיליוני דולרים, מדבר בעד עצמו. מחיקת כמיליארד דולר על ידי בנק הפועלים, היתה רק חלק מהתמונה הכוללת.

הקרן המהוללת של ברנארד מאדוף, שהתגלתה כהונאת פונזי (הונאת פירמידה בשוק ההון שצ'ארלס פונזי הביא לשכלולה בשנות ה-20 של המאה הקודמת), אף היא כללה חברות בנות של הבנקים שהשתתפו בחגיגה. והפסדים של קרוב ל-700 מיליון שקל של בל"ל בגין השקעות שנמחקו בליהמן ברדרס וושינגטון מיוצ'ואל.

הצורך להשקיע בשוק ההון נבע מרפורמה קודמת שבה הוחלט להפסיק לתת לקרנות הפנסיה אג"ח מיועדות, (שהיו אג"ח לא סחירות שהבטיחו תשואה גבוהה מדי, מעל 5% צמוד למדד, ללא כל סיכון) ובכך שלחו אותם אל הבורסה.

צריך להבין כי מתן תשואה כה גבוהה ללא סיכון, היא סבסוד של אותה קבוצה אמידה שיש לה קרנות פנסיה, על ידי כלל האוכלוסייה שאינה נהנית מזכות זו. אם המדינה היתה למשל, מחליטה לתת לכולם באופן שוויוני, את ההטבה הזאת, הרי הצמיחה הכלכלית לא היתה יכולה להבטיח בעתיד שיעור כזה של תשואה, העובר את שיעור הצמיחה כלכלית.

הקרנות המשקיעות בבורסה אינן מוכרחות לקנות מניות, אופציות, או סטרקצ'רים. אף אחד גם לא מכריח את הקרנות והקופות לקנות אג"ח קונצרני וכל שונאי הסיכון למיניהם, יכולים לרכוש אג"ח מדינה ללא סיכון.

ההשקעה במניות ואג"ח קונצרניות מבטאת, מעבר לתאוות בצע הטבעית הנמצאת בכולנו, גם את העובדה הבסיסית שהפנסיה של העתיד היא תוצאה של רמת הצמיחה הכלכלית, המקבלת ביטוי ממוצע בעליות בבורסה. לא ניתן לנתק את רמת החיים של הפנסיונר בעוד 5 או 10 שנים מביצועי הכלכלה והם באים לידי ביטוי בתשואות המניות והאג"ח הקונצרניות, לרבות הסיכון הגלום בהם.

מי שירצה להימנע מסיכון, צריך לקחת בחשבון כי בצבירה של עשרות שנים הוא יקבל רק מעט יותר ממה שחסך בפועל. היכולת ליהנות מפירות הצמיחה הכלכלית קשורה גם בלקיחת הסיכונים של מחזור העסקים בכלכלה.

יש מודעות גדולה והולכת לעובדה שגם בקרנות פנסיה יש צורך לנהל באופן נפרד את הכספים של אנשים מבוגרים הקרובים לגיל הפרישה ולכן יכולתם לספוג ירידות בתקווה שלאחר מכן יהיו עליות, היא נמוכה יותר. לעומתם, הצעירים צפויים לחוות במשך תקופת החיסכון עלויות וירידות, אך על פי מיטב הנתונים והניסיון שנצבר במאה שנות שוק ההון מודרני, הם צפויים להרוויח מהתהליך. בינתיים מי שחושש מהתנודות, ייאלץ להסתפק בתשואות נמוכות.

איננו סבורים שלא נעשה שגיאות בתהליך המעבר של הקרנות והקופות אל שוק ההון והניהול על ידי גופים לא בנקאים. ייתכן מאוד שהתהליך הזה היה צריך לכלול רמה מפורטת יותר של הסבר הסיכונים, כאשר כל חברת ניהול היתה צריכה להבליט בפני לקוחותיה לפחות קרן אחת המנוהלת באופן שמרני במיוחד, בה ההשקעות מתבצעות רק באג"ח מדינה ואשר רמת הסיכון בה נמוכה ביותר.

הצגה כזו של אלטרנטיבה, היתה מפחיתה למינימום את היכולת הצודקת לעיתים של עמיתים, לטעון כנגד ההימור בכספיהם, בפרט באותם מקומות בהם לא קיבלו אפשרות בחירה הוגנת.

כיום, אולי כהמשך לאותה התנהגות נלוזה, ממשיכים מנהלי הקרנות לשווק לכולם, הפעם את הקרנות הסולידיות שהקימו, תוך הדגשת התשואות החיוביות בתקופת המשבר. בעת מסע השיווק הגדול לפני שנתיים, לא שמענו מה על הקרנות הסולידיות, אם בכלל היו כאלה. מודעות אלה המתפרסמות על גבי דפים שלמים בעיתונות חוטאות בכך שהם מנגנות הפעם על הרגש הנגדי, הפחד. דווקא כעת חשוב להדגיש כי לאחר הירידות החדות, בשיעורים של 50% במדדים המובילים, הסיכוי ארוך טווח, לפחות לאלה שאמורים לפדות את החיסכון שלהם בעוד למעלה מ-10 שנים, טוב יותר אם ישארו בקרנות המפסידות, מאשר יעברו לחלופות החדשות.

האם הרגולציה פועלת בכיוון הזה? חס וחלילה, הרגולציה עסוקה בהטלת עשרות ומאות מגבלות טרחניות וחובות דיווח מפורטות בעלי רלוונטיות נמוכה, במקום לדבוק בעיקר.

התוצאה: יש לנו רגולציה דביקה ומכבידה, אך ללא הגנה כלכלית אמיתית על החוסכים.

הכותב הוא מנכ"ל חברת "תבור כלכלה ופיננסים" לייעוץ כלכלי ופיננסי

© כל הזכויות שמורות לתבור כלכלה ופיננסים בע"מ

בניית אתרים - עיצוב גרפי