מיכאל תבור

24.04.09, 07:49

 למקור הכתבה באתר העיתון כלכליסט לחץ כאן


פנסיה? רק בשוק ההון

הרחבת סמכויות הממשלה להתערב גם בהקצאת החיסכון, מהווה מסלול בטוח לטוטליטריות, ממנה כבר ברחנו בעבר

על רקע נפילות השערים במהלך 2008 שגרמו הפסדים בחסכון הפנסיוני עד 30% ויותר, החלו לזרום ההצעות, שעיקרן החזרת החיסכון הפנסיוני משוק ההון לאג"ח מיועדות. חלק אף המריאו על גלי הנוסטלגיה לאג"ח שנשאו תשואה של מעל 5% צמוד מדד, אחוז שהיום נראה דמיוני בעבור אג"ח מדינה צמוד ללא סיכון.

הבסיס להצעות הוא שאין לסמוך על שיקול הדעת של החוסכים שישימו את כספם באופן שיבטיח את עתידם ולכן יש להפקיע מידם את הזכות לקבל החלטות. מנגד להטיל על הממשלה התחייבות נוספת שתלך ותגדל עם הזדקנות האוכלוסייה. לא שכל חוסך לפנסיה, לא יכול לבחור לעצמו אפיק סולידי, הוא יכול, אבל הפקידים יקבלו את ההחלטות, קרי התחייבויות מדינה לכל החוסכים.

הרעיון אינו נכון, לא מבחינת זכויות הפרט ולא מבחינה מאקרו-כלכלית.

באשר לזכות הפרט, אם נציג לפרט את החלופות ונשאיר לו לבחור את המסלול המועדף עליו. עולה החשש שמא פלוני, לא יאזין ליועץ הפנסיוני שלו ויקבל החלטות שגויות שיביאו אותו למחסור בעת זקנתו. המדינה כבר בדרך לאסור את העישון המזיק לבריאות, יש מי שמציע לאסור אכילת שומנים רוויים וכעת מנסחים טיוטות חוק שיחייב אנשים לצחצח שיניים וללכת לישון בשמונה בערב, שהרי כל זה לטובת האזרח ובריאותו ולמה להפסיק כאן. מה לגבי כפיית תפריט יומי המכיל ויטמין סי ואשלגן? זה פחות חשוב מפנסיה?

באשר לאירועי השנה החולפת, הרי סכום כסף שהפסיד בשנה אחת 30% והרוויח קודם לכן במשך 4 שנים 8% בממוצע, עדיין נותר בתום השנה החמישית עם 95% מערכו הראשוני. כלומר, לא נעים, אבל לא נורא, וסביר להניח כי אם ימשיך במסלול זה ירוויח בעוד כמה שנים יותר, שכן האירוע של 2008 בהחלט חריג בנוף הפיננסי. שלילת הזכות לבחור אינה עומדת מול "הגנה" על העתיד.

אנו חיים בעולם המנוהל יותר ויותר על ידי פקידים ופוליטיקאים בעלי "כוונות טובות", שלא חוכמתם ולא ניסיונם מוכיחים את עצמם במבחן הזמן מול האתגרים שהחיים מזמנים לנו. הרחבת סמכויות הממשלה להתערב גם בהקצאת החיסכון, מהווה מסלול בטוח לטוטליטריות, ממנה כבר ברחנו בעבר.

אולם, הבעיה העיקרית נמצאת במקום אחר, דווקא במישור המאקרו-כלכלי: מהי הפנסיה? קציר של מה שזרענו. תשואות השוק הם פירות עמלנו המשותף. ולעיתים היבול אינו עולה יפה, מפני שיש בכלכלה גם אירועים שלאיש אין שליטה עליהם.

על מנת להמחיש את האבסורד שבאג"ח המיועדות, ניקח לדוגמה תרחיש בו הפנסיונרים צורכים 20% מהתמ"ג והכלכלה הצטמקה בשל משבר, ב-5%. במקום שרמת החיים של כולם תרד באופן יחסי ב-5%, מ-100 ל-95, הבטחת תשואה של 5% לפנסיונרים, תגרום לכך שחלקם יעלה ל-21 מתוך 95, והחלק של יתרת האוכלוסייה ירד ל-74 מתוך 95, כלומר, ירידה של 7.5% (74 לעומת 80 במצב הקודם). התוצאה: שחלקם של הפנסיונרים בתמ"ג יעלה, ואילו חלקם של האחרים - בתוכם המרכיב היצרני באוכלוסייה, יירד, בשיעור גבוה יותר מאשר מתחייב מירידת התמ"ג.

המדינה מנפיקה אגרות חוב ומי שרוצה את הגנת המדינה יתכבד וירכוש את האג"חים שלה. המדינה ערבה לפרוייקטי תשתית. ניתן לגייס מימון באג"ח שיופנה לתיקים הפנסיוניים. הכלכלה תיתן את פירותיה והקשישים ייהנו, אך אם חלילה הכלכלה תקרוס או תצטמצם, מנגנון השוק, לרבות שוק האג"ח הממשלתיות, יסייע לבצע עדכון לתיק הנכסים של כולם.

התחייבות של 5% צמוד למדד, ללא קשר לביצועי הכלכלה, סכום המבוסס על תשלומי משלמי המסים, עלול ליצור באוכלוסייה שמגמתה הכוללת הזדקנות, גירעון אקטוארי גדול ויחייב הדפסת כסף, ללא כיסוי בגידול מקביל בתוצר. מערכת כזו היא מרשם בטוח לאבדון של המשק.

מה בכל זאת ההבדל בין אג"ח ממשלתיות הנסחרות בשוק, לבין הבטחת תשואה? נניח כי אג"ח ממשלתיות ל-10 שנים נושאות תשואה לפידיון של 4% צמוד למדד. גידול בביקוש לאג"ח כזה, בשל רצונם של יותר חוסכים ליהנות מהביטחון הקיים באגרות חוב ממשלתיות, יביא לעליית מחירם ולהורדת התשואה, נניח ל-2%.

כעת יהיו חוסכים שישקלו: האם כדאי להגדיל את הסיכון ויחד איתו את התשואה הצפויה?! חוסכים אלה לא חייבים להיות הרפתקנים, הם עשויים לבחור בקרנות שיכילו תמהיל של אג"ח תשתיות למשל, שיספק להם תשואה נוספת.

אג"ח שמימן פרוייקטי תשתית, כגון מחלפים וכבישים, אמור להיות בדירוג גבוה. אם המשק יצמח או לפחות לא ידעך, אג"ח אלה צפויות לשלם את הריבית במלואה לרבות הפרמיה. בתסריט רחוק מאוד אג"ח כאלה יהיו חדלות פירעון. אבל, גם במקרה של תרחיש רע, אג"ח כאלה עשויות לשלם את מרבית החובות ולכן הסיכון יתממש בדרך כלל בצורה מוגבלת ובתמורה יוכלו החוסכים להגדיל את תשואת חסכונם. רק קשר ישיר בין ביצועי הכלכלה לפנסיה, יבטיח שלא נדרדר למצב בו גוף שמן עם כרס גדולה יתנשא מעל רגליים דקיקות וחלשות ויביא לקריסה.

הכותב הוא מנכ"ל חברת "תבור כלכלה ופיננסים" לייעוץ כלכלי ופיננסי

© כל הזכויות שמורות לתבור כלכלה ופיננסים בע"מ

בניית אתרים - עיצוב גרפי