מיכאל תבור

26.12.08, 09:21

 למקור הכתבה באתר העיתון כלכליסט לחץ כאן


מי צריך חברות דירוג כאלה

לחברות הדירוג מספר כשלים חמורים, כך למשל הן מדווחות לאחר מעשה תוך נטייה להיסחף אחר הלך הרוח הציבורי. נוכח הכשלים נדרש מודל דירוג מסוג אחר לחלוטין


להלן כשלי חברות הדירוג:

א. הורדת הדירוג לאג"ח חברת TMI של בני שטיינמץ בגין עסקה שעשה מול המוסדיים, שבה החזיר בהחזר מוקדם את הכסף תמורת הנחה על המחיר ("התספורת"), הנחה בגובה של כ-20% מהמחיר המתואם, גרמה לחברת מעלות להוריד את הדירוג על האג"ח לדיפולט.

בכך הראתה חברת הדירוג שאין לה עניין באבחנה בין חברה המשלמת 80% מהכסף בהסכמה בתאריך מוקדם לתאריך הפירעון המתוכנן, ובין חברה שתשלם לאחר מימוש נכסים בידי כונס, פחות 40% מהכסף. אבל, גם אם לחברת הדירוג אין עניין באבחנה זאת, לציבור המשקיעים ולמוסדיים, יש עניין גדול מאוד.

כעבור יומיים החליטה החברה המדרגת, תוך ביצוע פירואט של 900 מעלות (פעמיים סיבוב מלא של 360 ועוד חצי סיבוב של 180) ולהחזיר לו דירוג CCC. האם האיום בתביעה מצד בני שטיינמץ הועיל? החברה המדרגת בוודאי מכחישה.

ב. הברקות אחרות היו לחברות הדירוג, המורידות את הדירוג לאחר שחברות נכנסות לקשיים, לעיתים גם חודשים מאוחר יותר. בנקים שרשמו מחיקות, מקבלים הודעה על הורדת דירוג חודשים רבים לאחר הדוחות. מרבית הורדות הדירוג קרו לחברות לאחר שהתשואות על האג"ח שלהם עלו לשיעורים דו-ספרתיים בערכים גבוהים. למעשה חברות הדירוג מתפקדות כאן כמו העיתונות, מדווחות לאחר מעשה ובדרך כלל באותה רמה של חוסר שיקול דעת ושטחיות תוך נטייה להיסחף אחר הלך הרוח הציבורי.

ג. הכשל הוותיק ביותר בתעשיית הדירוג, הוא הכשל הנגזר מכך שחברת דירוג מקבלת כסף מהמדורג. כלומר אם היא רוצה עסקים, היא חייבת לאותת בדרך כלשהיא שהדירוג יהיה כדאי לחברה המדורגת. גם אם מנהלי חברות הדירוג היו מלאכים, הרי לאורך מן קשה להימנע מניגוד אינטרסים במצב עניינים כזה ברור, ובוודאי בזמנים קשים, בהם כל אחד נלחם בשני על מעט החברות שניתן לדרג, נוכח העדר הנפקות.

לנוכח הכשלים, נדרש מודל דירוג מסוג אחר לגמרי. להלן הצעתנו:

1. כל הנפקת אג"ח לציבור תחויב בדירוג.

2. הדירוג לא ישווק על ידי חברות הדירוג כי אם כל חברת דירוג תקבל מכסה של דירוגים מתוך הדירוגים המוצעים בשוק.

3. חובת הדירוג תכלול גם חובת עדכון, חצי שנתית. בדרך זאת יתומחרו לתוך עלות האג"ח, גם עלות דירוג ועדכון.

4. חברות הדירוג עצמן יצברו רקורד שיכלול, לא רק רמת ניבוי הדיפולט כי אם גם כמות דירוגים נמוכים לעומת התממשות דיפולט בפועל. איכות הניבוי תפורסם בדו"ח חצי שנתי וחברות בעלות רקורד נמוך יקבלו מכסה קטנה יותר של עבודה.

5. דיפולט לא יהיה מצב של כשל חלקי בתשלום האג"ח, או דחייה זמנית, כי אם כשל טוטאלי של אי תשלום מעל 70% מהאג"ח. לעומת זאת, דחייה לתקופה לא ארוכה ותשלום מלא או תשלום מירב הכסף, לא יעניקו את הציון הנמוך ביותר. הציונים אמורים לכלול גם קצב החזר של חוב דחוי ופוטנציאל החזר החלקי בכל ההתרחשויות האפשריות.

6. הרעיון האחרון אינו שלנו אלא של בנקים באירופה. הם החליטו שהבונוסים למנהלים יינתנו באג"ח "רעילות". גם לחברות הדירוג אפשר לשלם באג"ח המדורגות על פי המלצותיהם, אבל מבלי שתהיה להם הזכות למכור את האג"ח, אלא יחזיקו אותו עד לפדיון וכך יתקיים צדק פואטי. כל אג"ח שתונפק ולא תחזיר את החוב, יהיה התשלום לחברת הדירוג בהתאם ולא נשמע התנערות של המדרגים מדירוגיהם.

הכותב הוא מנכ"ל חברת "תבור כלכלה ופיננסים" לייעוץ כלכלי ופיננסי

© כל הזכויות שמורות לתבור כלכלה ופיננסים בע"מ

בניית אתרים - עיצוב גרפי