ברי גנדנשטיין
אוקטובר 2011


באזל 3 - השינויים הצפויים והשפעתם על מערכת הבנקאות הישראלית

ועדת באזל לפיקוח על הבנקים פיתחה את רפורמות באזל 3 כתגובה לכשלים ברגולציה של המערכת הבנקאית שהתגלו בזמן המשבר הכלכלי העולמי בשנים 2007-2009. למרות שהבנקים ברוב המדינות המפותחות יישמו את הוראות באזל 2 לפני 2008, במהלך המשבר הכלכלי העולמי שהחל ממשבר במערכת הפיננסית העולמית התגלו מספר כשלים, לקויות וחוסרים בפיקוח ובדרישות מהבנקים. באזל 3, אם כך, בא לטפל בחולשות שהתגלו על מנת להביא למערכת בנקאית עולמית יציבה יותר, מודעת יותר לסיכון ובעלת יכולת ספיגת הפסדים רחבה מבעבר. להלן עיקרי באזל 3:

  1. העלאת האיכות, השקיפות ואופן ההכרה בבסיס ההון.
  2. שיפור יכולת זיהוי וכיסוי הסיכונים, ובמיוחד סיכונים חוץ-מאזניים.
  3. הוספת יחס מינוף מינימאלי, בנוסף ליחסי הלימות משוקללי הסיכון.
  4. הורדת השפעות המחזורים הכלכליים וקידום רזרבות אנטי מחזוריות.
  5. הצגת סטנדרט נזילות המורכב מיחס הבוחן נזילות ט"ק ויחס הבוחן את מקורות המימון של הבנק.

הוועדה הגדירה את אבני הדרך של תהליך יישום ההוראות החדשות. היישום ייחל באופן הדרגתי ב- 2013, כאשר משנה לשנה הן יוחמרו עד לעמידה מלאה בהוראות החל מה- 1 בינואר 2019. תוך כדי היישום, שיעורי ההלימות המינימאליים יועלו באופן הדרגתי, מכשירי הון שונים ינוכו בשיעור עולה ויחסי הנזילות החדשים יעברו תקופת בחינה עד לכניסה לתוקף.

המפקח על הבנקים בישראל טרם העביר הוראה בנוגע להערכות המערכת הבנקאית הישראלית להוראות החדשות, אך כבר נערכו מספר פגישות בעניין עם ראשי הבנקים השונים. כמו כן, התפרסמו מספר כתבות בנוגע לצפי כי יעד הלימות ההון הראשוני בישראל יקבע על 11%, הקצה העליון של הטווח המוגדר בהוראות באזל 3, אולם לא התקבלה תגובתו של המפקח על הבנקים בנוגע לפרסומים אלו.

1. העלאת האיכות, השקיפות ואופן ההכרה בבסיס ההון: ועדת באזל 3 מציינת את החשיבות של בסיס הון איכותי המסוגל לספוג הפסדים, ואת החשיבות שבאחידות ההגדרה של ההון במדינות השונות. הון ראשוני יורכב מהון מניות ועודפים וכן מכשירים נוספים העומדים בקריטריונים של הון עצמי ראשונים ובעלי מאפיינים אשר בטווח הקצר דומים למאפייני הון עצמי. כמו כן, מההון הראשוני ינוכו מוניטין ונכסים לא מוחשיים אחרים, נכסי מס, מניות אוצר ותעשה התאמה לאחזקות בחברות פיננסיות שאינן מאוחדות בדוחות הכספיים. השיעור המקסימלי של מכשירים אלו יעמוד על 15% מהון המניות והעודפים. יחסי הלימות ההון המינימאליים יורכבו מיחס בסיסי בתוספת כרית שימור הון בשיעור 2.5%, המעבר יהיה כלהלן:

שנה 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019
שיעור הון מניות ועודפים 3.5% 4.0% 4.5% 5.125% 5.75% 6.375% 7.0%
שיעור הלימות הון ראשוני 4.5% 5.5% 6.0% 6.625% 7.125% 7.875% 8.5%
שיעור הלימות הון כולל 8.0% 8.0% 8.0% 8.625% 9.25% 9.875% 10.5%

בנוסף, הרגולטור המקומי יגדיר כרית הון אנטי מחזורית בטווח שבין 0% ל- 2.5% שאמורה להשתנות בהתאם להשפעת המחזוריות ויכולה להיות ספציפית לבנקים השונים- לפיכך, בהינתן דרישה לכרית הון מקסימאלית, שיעור הלימות ההון הראשוני המינימאלי יעמוד על 11%. מבחינת שיעור הלימות ההון הכולל, בהגדרת יחס הלימות ההון המשני תבוטל החלוקה להון רובד 2 עליון ותחתון. מכשירי ההון אשר נכללו במסגרת ההוראות הישנות בהון רובד 1 ורובד 2, אך אינם עומדים בהגדרות באזל 2 ינוכו לשיעורין בתקופה של 10 שנים החל מ- 2013. בנקים שלא יעמדו בדרישות יחסי ההלימות יוגבלו מבחינת שיעור חלוקת הדיבידנד על פי מדרגות קבועות מראש. לאור הוראה 331 של המפקח על הבנקים בישראל, אשר מעמידה דרישה לקבלת אישור מיוחד לחלוקת דיבידנדים ממוסדות בנקאיים אשר דיווחו על הפסד באחת או יותר משלוש השנים שלפני החלוקה, להערכתנו דרישות הרגולטור הישראלי בנוגע לחלוקת רווחים יהיו מחמירות יותר.

2. שיפור יכולת זיהוי וכיסוי סיכונים, במיוחד סיכונים חוץ מאזניים: גם המכנה של יחסי הלימות ההון יורחב כך שהנכסים משוקללי סיכון ייבחנו באופן שמרני יותר וכן יתווספו סיכונים חוץ מאזניים הנוגעים לסיכוני צד שלישי בעסקאות נגזרים. הבנקים יידרשו לחשב את סיכון ההתאמה לשווי שוק הקשור לירידה באיכות האשראי של צד שלישי, אשר גרם להפסדים גבוהים יותר מאי תשלום החוב בזמן המשבר. לטובת בחינה טובה יותר של סיכוני האשראי הבנקים יידרשו לבצע ניתוחי VaR גם לתיק האשראי בנוסף לביצוע ניתוחי רגישות להפסדים אלו בתיקי ניירות ערך, כנהוג היום. כמו כן, על מנת להקטין את הסיכון המערכתי של המערכת הבנקאית העולמית הנובע מקשרים בין מוסדות פיננסיים דרך שוק הנגזרים, יוגדלו משקולות הסיכון לחשיפה למוסדות פיננסיים אחרים. בבדיקה שבוצעה על ידי ועדת באזל נמצא כי התקנות הנוגעות לחישוב הנכסים משוקללי סיכון ישפיעו בעיקר על הבנקים המרכזיים עם עליה בשיעור ממוצע של 24.5% ביתרה זו מול עליה בשיעור 4.1% בלבד בבנקים אחרים.

3. הוספת יחס מינוף מינימאלי בנוסף ליחסי הלימות משוקללי סיכון: במטרה להגביל את המינוף בסקטור הבנקאי ולהציג אלטרנטיבה למידול סיכון שעשויה לכלול טעויות מדידה הוחלט לקבוע יחס מינוף פשוט ושקוף המחושב באופן דומה בתקינות החשבונאיות השונות. יחס המינוף יתבסס על ההון הראשוני, כפי שהוגדר מחדש, ביחס לחשיפה לסיכון המורכבת מסיכון מאזני וחוץ מאזני (התחייבויות, מכתבי אשראי, עסקאות שטרם יושבו וכו') בשיעור 100%, למעט התחייבויות הניתנות לביטול על ידי הבנק שישוקללו ב- 10% בלבד. הבנקים יידרשו להצהיר על יחס זה החל משנת 2015, כאשר הוא ייבחן בשנים 2013-2017, והחל משנת 2018 הדרישה המינימאלית תעמוד על 3%.

4. הורדת השפעות המחזורים הכלכליים וקידום רזרבות אנטי מחזוריות: במשבר הפיננסי התבררה המגמתיות של משתתפי השוק להתנהגות פרו מחזורית והוחלט לפעול לצמצומה והקטנת השפעתה על היציבות הפיננסית. הדבר יעשה בעיקר באמצעות שימוש בהגדרת כרית ההון שתבוא לידי ביטוי ביחסי ההלימות המינימאליים. כרית זו תשתנה בהתאם להשפעות המחזוריות ותגדל בתקופות של צמיחת אשראי עודפת. כמו כן, הועדה ממליצה לשנות את אופן ההפרשה לסיכון באמצעות שינוי התקן החשבונאי לגישת "הפסד צפוי" (Expected Loss model). גישה זו מתבססת על דיווח על נכסים בהתאמה להערכת הפסד ועל ידי כך "מיישרת" את ההפסדים על פני התקופה ביחס לגישת "הפסד שנגרם". המוסד הבינלאומי לתקינה חשבונאית שינה את אופן הדיווח לתקנות IFRS 9 המותאמות לגישת "הפסד צפוי". באוגוסט 2011 הוגשה הצעה לדחות את מועד החלת התקן בשנתיים, לדוחות הכספיים עבור השנה המתחילה ב- 2015.

5. הצגת סטנדרט נזילות המורכב מיחס הבוחן נזילות ט"ק ויחס הבוחן את מקורות המימון של הבנק: עד עתה לא היו סטנדרטים גלובליים לסיכוני נזילות של בנקים, במיוחד לאור הקושי בהשגת מימון ותופעת האי נזילות בזמן משברים. הוועדה מציגה שני סטנדרטים מינימאליים לבחינת נזילות הבנקים שתפקידם לדאוג לנזילות הבנק הן בטווח הקצר והן בטווח ארוך יותר. יחס כיסוי נזילות (LCR- Liquidity Coverage Ratio) נועד לבחון את הנזילות במצב קיצון במהלך חודש ימים ומחושב באמצעות מלאי הנכסים הנזילים באיכות גבוהה (מזומן ואג"ח מדינה) ביחס לתזרים יוצא במהלך 30 ימים. יחס מימון יציב נטו (NSFR- Net Stable Funding Ratio) נועד לבחון את מקורות המימון של הבנק (התחייבויות המשוקללות בהתאם לטווח הפירעון שלהן) ביחס לצרכי המימון (נכסים מאזניים וחוץ מאזניים משוקללים בהתאם לנזילות שלהם). שני היחסים ייבחנו החל משנת 2011, כאשר הדרישה המינימאלית ליחס LCR תועמד על 100% בשנת 2015 והדרישה המינימאלית ליחס NSFR תועמד על 100% ב- 2018.

השפעה על מערכת הבנקאות הישראלית:

להערכתנו, עיקר ההשפעה על הבנקים בישראל תתבטא בדרישות המינימאליות להלימות ההון הראשונית, אשר תלויה במפקח על הבנקים. המפקח יקבע את גובה הכרית האנטי מחזורית ואת המנגנון ממנו תושפע. כמו כן, צפויה עליה בהוצאות על מערכות המחשוב והבקרה על מנת לעמוד ביישום ההגדרות החדשות למדידת סיכונים, אך מדובר בעיקר בהוצאה חד פעמית. כמו כן, התקינה החשבונאית בישראל אמורה לעבור לשימוש בתקן IFRS 9 החל משנת 2013 ותשפיע על אופן הצגת האשראי במאזני הבנקים. תקן זה מגדיר הוראות חדשות בנוגע להצגת נכסים פיננסיים הכוללים את הערכות העיתוי והוודאות של תזרימי המזומנים הנובעים מנכסים אלו. להערכתנו, לאור ההצעה לדחיית יישום תקן זה בעולם, גם היישום בישראל יידחה.

בהתאם להחלטת המפקח על הבנקים, הדרישה המינימאלית לשיעור הלימות הון ראשוני תעמוד על 8.5% עד 11%. להלן הערכתנו לגבי השינויים הצפויים לרכיב ההון הראשוני בבנקים השונים:

בנק הפועלים: נכון למחצית הראשונה בשנת 2011 הון רובד 1 כולל מכשירי הון מורכבים חדשניים בלבד, להערכתנו מכשירי ההון אלו לא עומדים בהגדות באזל 3 כיוון שכוללים תמריץ לפדיון מוקדם ולפיכך הבנק יצטרך לנכות אותם לשיעורין לאורך תקופת היישום. מדובר בניכוי של כ- 2.4 מיליארד ₪.

בנק לאומי: הון רובד 1 תואם את דרישות באזל 3.

בנק דיסקונט: הון רובד 1 כולל מכשירי הון מורכבים חדשניים שלהערכתנו אינם עומדים בהגדרות באזל 3, כיוון שכוללים תמריץ לפדיון מוקדם ולפיכך הבנק יצטרך לנכות אותם לשיעורין לאורך תקופת היישום. מדובר בניכוי של כ- 1.7 מיליארד ₪. לאור החזקתו של בנק דיסקונט בבנק הבינלאומי ייתכן ודרישות ההון המינימאלי שיקבעו לו יהיו אף גבוהות מהבנקים האחרים, בהתאם לשאיפת ההוראות החדשות להקטין את הסיכון המערכתי, אך עד ליישום מלא של באזל 3, אנו צופים כי הבנק ישלים את מכירת אחזקותיו אלו.

בנק מזרחי טפחות: הון רובד 1 תואם את דרישות באזל 3.

בנק הבינלאומי: הון רובד 1 תואם את דרישות באזל 3.

כמו כן, להערכתנו, בסיס הנכסים משוקללי סיכון של הבנקים הישראליים לא צפוי לגדול באופן משמעותי, וזאת לאור ממצאי הבדיקה של השפעת ההוראות החדשות על בסיס הנכסים משוקללי סיכון על הבנקים שאינם בנקים מרכזיים שבוצעה על ידי ועדת באזל. בדיקה זו מצאה כי השינוי הממוצע בקרב בנקים אלו עמד על 4.1% בלבד. לפיכך, בהתאם לנתונים הכספיים של הבנקים נכון למחצית ראשונה בשנת 2011, להלן הפער ביחס לדרישות המינימום במסגרת הגדרות באזל 3 (במיליוני ₪):

בנק פועלים לאומי דיסקונט מזרחי הבינלאומי
הון רובד 1 – ההגדות כיום 25,093 22,828 11,457 7,342 5,607
הון רובד 1 - הגדרות באזל 3 22,705 22,828 9,741 7,342 5,607
נכסים משוקללי סיכון 286,981 278,450 138,898 95,218 69,583
שיעור הלימות הון ראשוני 7.911% 8.198% 7.013% 7.710% 8.058%
טווח שיעור הלימות הון ראשוני מינימאלי 8.5%-11% 8.5%-11% 8.5%-11% 8.5%-11% 8.5%-11%
פער הלימות הון ראשוני מהמינימאלי 0.59%-3.09% 0.30%-2.80% 1.49%-3.99% 0.79%-3.29% 0.44%-2.94%
תוספת נדרשת להון רובד 1 1,693-8,867 841-7,802 2,065-5,538 752-3,133 308-2,047

על מנת לקבל הערכה כללית לגבי יכולת הגדלת ההון של הבנקים ללא הנפקת ניירות ערך אלא באמצעות שימור הרווחים בלבד, ניתן לבדוק את מספר שנות כיסוי הפער בהון. ההנחות הינן כי שיעור ההון הראשוני המינימאלי יעמוד על 11% (האפשרות המחמירה ביותר) וכי הרווח המייצג בשנים הקרובות דומה לרווח הממוצע בשנים 2007-2010 (מדובר בהנחה פשטנית יחסית):

בנק פועלים לאומי דיסקונט מזרחי הבינלאומי
תוספת נדרשת להון 8,867 7,802 5,538 3,133 2,047
רווח ממוצע בשנים 2007-2010 1,332 1,960 784 710 489
מספר שנות כיסוי התוספת להון באמצעות רווחים 6.7 4.0

7.1

4.4 4.2

יש לציין כי החישוב הנ"ל נותן הערכה גסה בלבד לאור השינויים הצפויים במאזני הבנקים, ברווחיותם, בהגדרות הרגולטוריות והאפשרות לגיוס הון ראשוני באמצעות הנפקת ניירות ערך. כמו כן, גמישות הבנקים בנוגע לגיוס ההון הדרוש תלויה בהחלטת המפקח על הבנקים לגבי מועד היישום הסופי של ההוראות. עם זאת, החישוב מספק מדד לקשיים וליכולת חלוקת הרווחים של הבנקים במהלך תהליך יישום הוראות באזל 3 בישראל.

תוצאות הבדיקה מראות כי מצב הלימות ההון דומה יחסית בבנקים לאומי, מזרחי טפחות והבינלאומי. בנק הפועלים יידרש לתקופת צבירת רווחים ארוכה יחסית, אך היחס נובע מרווח מייצג נמוך יחסית המושפע מהפסדים חד פעמיים בזמן המשבר הכלכלי העולמי וסביר כי אינו מייצג בצורה מספיק טובה את הרווחים העתידיים, הצפויים להיות קרובים יותר לאלו של בנק לאומי. שימוש ברווח המייצג של בנק לאומי מביא למספר שנות כיסוי נמוך יותר בסך 4.5. עם זאת, יש לזכור כי חברת "אריסון אחזקות" המחזיקה בבנק הפועלים זקוקה לדיבידנדים שוטפים על מנת לעמוד בהתחייבויות הסולו שלה, ולפיכך סביר כי לבנק הפועלים יהיה קשה יותר להגיע לדרישות המינימאליות. בנק דיסקונט מציג את מספר שנות הכיסוי הרב ביותר לאור פער הון ראשוני גבוה יחסית ובנוסף רווחיות נמוכה - אך הרווח המייצג בבנק דיסקונט צפוי לגדול לאור תוכנית ההתייעלות שהבנק מיישם, ובנוסף מכירת אחזקות הבנק בבנק הבינלאומי תגדיל את ההון רובד 1 של הבנק. כמו כן, יש לציין כי לאור המלצות הוועדה לבחינת הריכוזיות במשק ייתכן ובעל השליטה בבנק הבינלאומי, צדיק בינו, יחליט למכור את אחזקותיו בבנק. להערכתנו, מכירת האחזקות תגרום ללחץ מוגבר לחלוקת דיבידנדים מצד הרוכש (השפעה הנצפית בדרך כלל לאחר רכישת שליטה בחברות) אשר יקטין את גמישות יכולת צבירת ההון של הבנק.

© כל הזכויות שמורות לתבור כלכלה ופיננסים בע"מ

בניית אתרים - עיצוב גרפי