כשל שוק במימון עסקים קטנים

בעבודה זו יש התייחסות לכשל שוק אפשרי המתקיים לגבי מימון עסקים קטנים ובינוניים. לשם כך אנו מגדירים את העסקים הקטנים והבינוניים ומאפיינים אותם, כאשר עולה כי בקבוצות אלה ניתן לזהות תת מימון ביחס למצב הרצוי על פי תחושת המנהלים ובעלי העסקים מחד ועל ידי סקירת
התוצאות לגבי עסקים שקיבלו מימון בהכוונה ממשלתית ואשר תוצאותיהן עלו על המצופה ועל ממוצע הצמיחה בעסקים, עובדה המלמדת על מחסור חמור במימון. )תפוקה גדולה כתגובה להוספת גורם ייצור, מלמדת כי אותו גורם ייצור היה בייצוג תת אופטימאלי בפונקציית הייצור(. לאחר האפיון של הענף ובעיותיו אותן ניתן גם למצוא בספרות הכללית לגבי מימון ל-s'SME ,אנו מגדירים כאן 0 רמות של כשל שוק: רמה 0 היא כשל שוק מיקרו-כלכלי, כלומר בשל בעיית מידע, הפירמות )במקרה שלנו, הבנקים( מקבלות החלטות תת אופטימליות. המידע החסר הוא מהסוג שמתרגם את מערכת התמריצים של הבנקאים להחלטות נכונות יותר. מקור הבעיה הוא בהנהלה שאינה מבינה את השוק ולכן קובעת מערכת תמריצים שגויה שתוצאתה מימון תת אופטימאלי. הפתרון לסוג זה של הקצאה לא אופטימאלית של מימון, הוא רגולציה של מערכת תגמול למנהלים.

ההשערה הטבעית היא שמצב כזה לא יכול להתקיים, שכן נוכח רצונם של הנהלות הבנקים להשיא את רווחיהם ואת התשואה להון, סביר להניח כי במידה ויש הקצאה לא אופטימאלית של מימון, הדבר יכול לנבוע מכשל שוק מסוגים 4 או 0. כשלי שוק מסוג 4 או 0 ,אכן יכולים להתקיים, שכן הם נובעים מקיומו של מידע ציבורי שייצורו יקר מדי מבחינת הפירמה הבנקאית, אך תועלתו מרובה מבחינה משקית. כשל שוק מסוג 0 הוא כזה שגם המידע לא יכול לפתור שכן הוא נובע מהעובדה שכמות הדיפולט נטו לאחר recovery ,עולה על התועלת שהבנק עשוי להפיק מהלוואות אלה ואילו ברמה המשקית, מתן ההלוואות אמור להניב ערך מוסף שאינו מגיע בהכרח לבנקים, אבל מתבטא
בצמיחת תמ"ג ותוספת מיסים העולה על השיפוי שהממשלה נותנת כנגד הדיפולט של העסקים הקטנים.

הדוגמאות המספריות והמידע הסטטיסטי שנאסף לגבי הקרן לעסקים קטנים, תומך בהשערות של כשל שוק מסוג 0 וייתכן אף כי מסוג 4 במקרים מסוימים. הקרן לעסקים קטנים מהווה לכן פתרון הולם לכשל שוק מסוג 0 שהוא הכשל בעל הסבירות הגדולה ביותר להתרחש.